חקר ישראל הקדום

קישור לסדרת ההרצאות "חקר ישראל הקדום" ב-YouTube

מקורות מידע לחקר ישראל הקדום מתחלק ל-3 חלקים:

• התנ"ך
• ממצאים ארכיאולוגים בארץ ובמרחב
• ממצאים כתובים ממצרים, אשור

חוקר המקרא וישראל מנסה למצוא את נקודות ההתאמה וחוסר ההתאמה בין 3 המקורות, ומהם להסיק מסקנות.

1. מה היה כאן לפנינו?

בכדי להבין מי היה כאן לפנינו, יש לחזור לתקופת הברונזה המאוחרת. בתקופה זו במרחב ערי מדינה בשליטת מצרים, שליטה המתחילה במאה ה-15 לפנה"ס כאשר פרעה מהשושלת ה-18- תחותמס השלישי עורך מסע מלחמה לארץ ישראל, מסע המתועד ברשימת האנאלים במצרים ובו תיעד רשימת ערים שכבש. המסע מתועד לפרטי פרטים, במהלך הקרב הצליח להביס את הקואליציה של המלכים הכנענים, כבש את מגידו והשתלט על ארץ ישראל, וכך עד אמצע המאה ה-12 לפנה"ס ארץ ישראל היא פרובינציה של מצרים הפרעונית. הארץ מנוהלת על ידי מצרים.

ש. כיצד אתה יודע ומה המקורות מידע שלך להבין כיצד התנהלה כנען בתקופה הנ"ל?

ת. יש מקורות אחדים המספרים לנו על כנען בתקופה זו. המקור הראשון הוא תעודות אל עמארנה והשני הוא הארכיאולוגיה. תעודות אל עמארנה להזכיר, הן תעודות שהתגלו באתר הנקרא אל עמארנה שבמצרים, בחצי הדרך בין קהיר ללקוסור, העיר שבנה אחנתון מלך מצריה במאה ה-14 לפנה"ס וקרא לעיר אחנאתון "האופקים של האל אתון" ושם נתגלו בסוף המאה ה-19 תעודות שמהן השתמרו כ-400 תעודות שהן אוסף התכתבות דיפלומטית בין מצרים לכוחות אחרים. חלק מהתעודות הן העתקי תעודות שנשלחו, וחלק מהתעודות הן תעודות שנשלחו למלך. התעודות נשלחו מערי המדינה באזור ישראל, הבשן ולבנון. המלכים הללו פונים למלך בפניות שונות ושטחים את טענותיהם, בד"כ הם מתלוננים אחד על השני. חלק מהמקומות שמהם נשלחו המקומות אנו מכירים כיום: ירושלים, חצור, גזר, אשקלון וכו. התמונה המתקבלת היא מערך של ערי מדינה ומרכזי שלטון מצרי בארץ כאשר מרכז השלטון המצרי ישב בעזה, כי היא המקפצה לתוך ארת ישראל. מרכז נוסף בבית שאן, יפו, מצפון למטולה ועוד 2 מרכזים בחוף הלבנוני. 6 מרכזים שמהם נוהלה ארץ ישראל. הניהול היה פשוט, כי מהתעודות חוזר על עצמה הבקשה של המלכים מאחנאתון לשלוח 100 או 50 חיילים בכדי לפתור את הבעיה, ז"א שקבוצה קטנה של חיילים מצרים מסוגלת לפתור בעיות, ומכן הרושם שהניהול המצרי על ארץ ישראל היה חזק.

חלק מהתעודות לא ניתן להבין מהיכן נשלחו, לפעמים כי התעודה שבורה, שם האתר מחוק, לא ידוע וכו'. בכדי לנסות ולפתור בעיה זו, פיתחו באוניברסיטת תל אביב שיטה שבאה מתחום המדעים, לנסות ולהבין מה מקור הטין שממנו הורכב החרס ומהיכן הטין מגיע, והיות והתעודות כתובות על טין, לנסות ולהשליך את המחקר הזה על תעודות אל עמארנה. המחקר המנירולוגי נעשה ע"י ד"ר יובל גורן יחד עם נדב נאמן ופרופ' פינקלשטיין, ומהמחקר הסתבר שחלק מהתעודות נשלחו מהמרכזים המצרים – מעזה לדוגמא, וכן ערים נוספות שהיו מוכרות.

תמונה נוספת העולה מתעודות אל עמארנה הוא האופי השונה של הערים באזור החוף ומהערים בהר. הערים במישור, בשפלה הן בעלות שטח יותר קטן ואוכלוסייה יותר רבה וצפופה, ואילו בהר אנו רואים שטחים גדולים אך אוכלוסייה פחותה המורכבת מאוכלוסיית קבע ונוודים. תמונה העוזרת להבין את מקורו של ישראל הקדום כי ישראל הקדום צמח בחבל ההררי של ארץ ישראל, מתוך תושבים אלו שהיו כאן בתקופת הברונזה.

ש. האם יש קשר בין תעודות אל עמארנה והטקסט התנכי, בין המציאות המתוארת בתעודות למציאות בתנ"ך ?

ת. ראשית אנו רואים בתעודות את שמות הערים שממשיכות לתוך התקופה המתוארת בתנ"ך, אנו מכירים את הערים האלו בשמותם גם מהתנ"ך גם בתקופת הברזל: ירושלים, שכם, גזר, מגידו, לכיש וכו. אלו מקומות שנשארו חשובים גם בתקופת הברזל.

התעודות מתארות גם את אופי האוכלוסיה שישבו בכנען: חלק מהאוכלוסיה היא קבוצת הכפריים, והחלק השני הוא קבוצת השלטון. חלק מהקבוצות הן יושבי קבע וחלק נוודים. חלק מהקבוצות אנו מכירים בשמותם: "שוסו", אולי שוסים, קבוצה נוודית המסתובבת באזור ההר, כמו הבדואים של ימינו. קבוצה נוספת שאנו מכירים בשמה היא הע'פירו, הם קבוצות אנשים שמצוקה כזו או אחרת נפלטו מהחברה, חיים בשוליהם, עוסקים בגניבה ושוד, סוג של טרבאל מייקרס, חיים בשולי האזור הצפוף. וכשהמלכים רצו להתלונן בפני אחנאתון על מלכים כנענים אחרים, הם לרוב האשימו שמלך כזה או אחר חבר לע'פירו. אין האשמה יןתר קשה בעיני המצרים מאשר לחבור לשבטים אלו שהציקו להם.

זאת אומרת שהתמונה המתבהרת היא תמונה של יושבי קבע, נוודים ועקורים. חלק מהחוקרים בתחילת  המחקר ניסו לחבר בין השם ע'פירו לשם "עיברים" בגלל הקשר הפונטי והצליל הקרוב, ולהסביר ששבט זה הוא מקור ישראל הקדום. כיום לאחר מחקרים יותר מעמיקים, אנו מבינים ש"ע'פירו" אינו מתאר מצב אתני אלה מצב סוציאלי. זאת אומרת שהע'פירו אינו העברים הקדומים, אלה מתאר מצב של אנשים החיים בשולי החברה ולא את המקור האתני שלהם. גם במקרא בספר שמואל בסיפורי דויד, משתמש המחבר בשם "עברי" בכדי לתאר מצב זה, וזה הקשר היחיד בין "ע'פירו" ל"עברי".
נתון נוסף מעניין שניתן לראות מתעודות אל עמארנה ואולי להסיק מכך על התפתחות ישראל הקדום, היא העיר שכם. שכם מתקופת תעודות אל עמארנה היא ממלכה המנסה להתרחב עד לאזור עמק יזרעאל. היא כורתת בריתות עם ערים שונות" גזר, עיר בעבר הירדן, עיר במישור החוף, והכל במטרה להתפשט לכוון עמק יזרעאל, וצעדים אלו מזכירים את התפשטות ממלכת הצפון (ישראל) מהרי השומרון אל העמקים והאזורים הנמוכים. זה בעצם גם אחד ההבדלים בין הברונזה לברזל: בברונזה יש לנו ערי מדינה ובברזל יש כבר ממלכות השולטות על מספר ערים וכפרים: ישראל, יהודה, מואב, עמון. כל הממלכות האלו קמו בתקופת הברזל.

זה חלק מהדימיון שאנו רואים בין תעודות אל עמארנה לטקסט במקרא.

מצד שני, המקרא מתעלם מהמצב שאנו מכירים בתקופת הברונזה, שישראל נשלטת על ידי מצרים, עם מרכזי שלטון מצרים. הטקסט המקראי לא זוכר את המצב בארץ בתקופת הברונזה. גם ספר יהושוע הכולל רשימות (יהושע יב') של המלכים הכנענים שנכבשו על ידי יהושוע, חלק מהמקומות המוזכרים שם לא היו מיושבים בתקופת הברונזה המאוחרת, ורשימת ערים אלו שלא היו קיימים בברונזה, היו קיימים בברזל ומוכרים למחברים המאוחרים.

ש. המציאות של ערי מדינה הנשלטות על ידי מצרים – עד מתי וכיצד זה מסתיים?

ת. התעודות פותחות חלון קטן אל המאה ה-14 לפנה"ס. פרק הזמן של התעודות הוא כ-30 עד 35 שנה (מהמוקדמת ביותר למאוחרת ביותר. אחאנתון שלט במצרים, ויש ויכוח על כך, אך כנראה רק כ-16 או 17 שנים).

אפשר להניח שהמצב המתואר בתעודות נמשך. לאחר מכן אין לנו תעודות המספרות מה קרה עד שהעולם המוכר בתעודות אלו קרס במאה ה-12, וכאשר הוא יקום מחדש הוא יקום בצורה שונה. והשאלה מתי קורס העולם הזה, מתי הוא נופל ומדוע?

2. המשבר הגדול

ש. מה קרה בכנען בסוף הברונזה?

ת. בסוף הברונזה התחוללה קריסה של התרבות במרחב.
שנת 1250 לפנה"ס. המרחב נשלט ע"י 2 אימפריות גדולות, מצרים והחיתים המגיעים עד צפון סוריה. מעצמה בשם אלשיה בצפון קפריסין שהיא מעצמה בהפקת נחושת ועוד ממלכות אחרות היותר רחוקות, כתרבות המקינית היותר מערבית, הסחר משגשג בים התיכון, נתון הידוע גם מאוניות טבועות המייצגות את הסחר בים התיכון במאה ה-13. יש ערי מדינה חשובות כגון אוגרית בחוף הסורי, עיר הסחר הגדולה והמשגשגת. ובארץ ערי מדינה תחת השלטון המצרי. 

בשנת 1180 לפנה"ס כל הממלכות וערי המדינה שהיו בשנת 1250 נעלמו, ותוך פרק זמן קצר יקום כאם עולם חדש עם ממלכות חדשות עמון, מואב, אדום, ישראל, יהודה, ארם.
זה המשבר של סוף תקופת הברונזה. ניתן על ידי מחקר זהיר לנסות ולהבין מה גרם לקריסה, והתמונה היא שלא מדובר באיזה אירוע חד פעמי או מסע צבאי אחד שגרם להרס הרב בתקופה זו. ולכן כשמנסים להשליך את הרס ערי המדינה בארץ ישראל על כיבוש יהושוע לפי המתואר במקרא, יש בעיה עם סיפור זה כי הוא מוציא את ארץ ישראל מתוך הקונטקסט של המרחב, ההרס היה בכל המרחב ולא רק בארץ ישראל וזו שגיאה. הרושם הוא שמדובר בתהליך הדרגתי שמנשך בערך מהמחצית המאה ה-13 ועד סוף המאה ה-12. 130 ועד 140 שנה שבו עולם זה נהרס.

ש. מה גורם לסדרי עולם שהיו קיימים מאות שנים פתאום להשתנות?

ת. בכל מקום חוקרים בדקו וניסו לתת תשובה מה גרם לקריסה. חוקרים בדקו את הארמונות המיקניים ביוון, חוקרים אחרים בדקו את אתרי האימפריה החיתית, אחרים בדקו מה קרה שמצרים, האימפריה ששלטה על חלקים נרחבים במזרח התיכון קרסה.

ניסו לתת תשובות מכוון מדעי הטבע ודובר על רעידות אדמה או אירוע אקלימי שגרם לקריסה. גם באוניברסיטה פנו למחקר הפולן, זו אבקת צמחים הנמצאת באוויר ומייצגת את הצמחייה הנמצאת בסביבה המיידית, ואם הולכים לאגמים, וקודחים באגם ומוצאים גלעין קרקע, אנו מקבלים תמונה של הפולן בתקופות השונות ואותו ניתן לתארך לפי פחמן 14 כי מדובר בחומר אורגני, וכך מקבלים במחקר הזה את השפעת האקלים על הצומח לאורך הזמן. במהלך המחקר הוצאו גלעינים מים המלח והכנרת, ובמחקר זה התגלה שהאקלים כאן לא היה יציב ויש שינויים בצמחייה סביב האגם לאורך הזמן, בחלק מהזמן הצמחייה לאורך האגם הייתה יבשה, בגלל שנים שחונות, ובחלק מהזמן היא הייתה עשירה כתוצאה מירידת גשמים. ואנו רואים שהשכבה של 110 לפנה"ס שהיה פרק זמן של 150 שנה של יובש סביבתי הניכר בגלעינים. חיפשנו לאמת זאת ממחקרים אחרים ובדקנו את מפלס ים המלח וראינו גם שם ירידה במפלס. גם בתעודות המצריות שמצאנו באוגרית ובמצריים, דובר על רעב ובצורת, זאת אומרת שגם מחקר הפולן וגם הממצא הארכיאולוגי מדבר על רעב ובצורת בסוף הברונזה, רעב שהקיף את מצרים, ישראל, וצפונה עד האימפריה החיתית. ובפרק זמן זה אנו רואים את החורבן בערי ארץ ישראל - מהמחצית המאה ה-13 ועד סוף המאה ה-12.

ש. אפשר לקחת עיר כנענית טיפוסית ולראות כיצד קרסה – אתה לדוגמא פרופ' פינקלשטיין חפרת במגידו – כיצד היא קרסה בסוף תקופת הברונזה?

ת. אנו רואים עדויות על בצורות, רעב וחורבנות. מיעוט גשמים במגידו באזור השפלה, 10% פחות בשנה, וכלום לא יקרה. אך ישראל מוקפת באזורים מדבריים המקבלים מעט גשמים, וברגע שזה נחתך ב-10%, מדובר כבר באסון אקולוגי. אין לנו מידע מדוייק כיצד זה קרה, ולכן אנו צריכים להיעזר במחקרים אחרים. מחקר שנעשה לגבי משבר אקלימי שקרה במאה ה-13 לספירה. כמעט 3000 שנה יותר מאוחר, אך היתרון שלו הוא בתיעוד הנרחב ובכמות המידע שיש מהמאה ה-13 לספירה לעומת המאה ה-13 לפנה"ס. ארכיונים שלמים של מידע במקומות שונים ובכולם רואים קריסה דומה אך כאן יש פרטים שלא ניתן לראות במחקר הארכיאולוגי ובמחקר הפולן לגבי המאה ה-13 לפנה"ס: המשבר היה מלווה בגלי קור קשים. גלי קור קשים באזורים הצפוניים זה אפילו יותר חמור מהבצורת, כי בבצורת יש לך קצת יבול, אך גל הקור ישמיד את כל היבול, וכך גם מה שגדל- הושמד. ולכן לאנשים אין ברירה אלה לנוע ממקומם בחיפוש אחר מזון – כל זה כתוצאה ממשבר האקלים המתועד במאה ה-13 לספירה.
כאשר אנו מנסים להבין את השפעות משבר האקלים של המאה ה-13 לפנה"ס, בעיות אקלים באזורי הספר ומכות קור בצפון ולכן הקבוצות הללו במזרח ובצפון נעות בחיפוש אחר מזון, ונחזור לפוקוס על מגידו, יותר ויותר אנשים עוזבים את החקלאות ואת הבית ומתחילים לנדוד וחוברים לעקורים כמוהם, והם יכולים להתקבץ לקבוצה גדולה שתנסה לתקוף עיר הנראית מבטיחה מעבר לחומות, ובנסיון לשפר את מצבם, ואנו חושבים שגויי הים הם חלק מהתהליך הזה שמתחולל בין סוף המאה ה-13 לסוף המאה -12.

ש. כיצד מגיב השלטון המצרי למצב הזה שלקריסת הערים תחת שלטונו בארץ ישראל?

ת. מצרים היא אימפריה והיא אינה נפגעת קשה וממשיכה לתפקד, הנילוס ממשיך לזרום...מה הם עושים? בשנים האחרונות הבחנו בכמה סימנים לכך שהמצרים ניסו להגיב לקריסה וניסו לתת תשובה, במגידו למשל אנו רואים גידול בבקר שנועד לחריש, גידול נוסף מכלי צור למגלים, כאילו יש יותר שטחים חקלאים שצריך לקצור, בנוסף אנו רואים ניסיון להביא סוג חדש של בקר – "זבו", המגיע מתת היבשת ההודית ועמיד באקלים יותר קשה, המצרים מביאים אותו לכאן ומנסים להכליא אותו עם הזן המקומי, במידה מסויימת אפשר להגיד שאולי הייתה למצרים הצלחה במניעת הקריסה, כי בצפון הקריסה הגיעה רק בסוף המאה ה-12, 30 שנה לאחר שערי הדרום קרסו, כך שנראה שהם הצליחו להרוויח קצת זמן, אך לבסוף גם מגידו קרסה והמצרים לא הצליחו למנוע את הקריסה למרות שנראה שניסו.

ש. האירועים הללו השתקפו בטקסט המקראי?

ת. בטקסט המקראי אין אזכור לאירועים הללו אך יש בהם תיאור מצב של בצורת ובני ישראל יורדים למצרים לדוגמא, אך זה מצב תמידי שכאשר יש בצורת, אזי יורדים לשבור שבר במצרים. אבל במחקר הפולן ראינו מצב של מעבר מתקופת יובש לתקופה רטובה, ז"א התנודה חזרה הייתה ממצב יובש למצב רטוב, וזה אולי הקל על התיישבות של קבוצות בשוליים של הספר. תמיד בקשרי הגומלין בין יושבי הערים ליושבי הספר, הנוודים, שכל אחד מהצדדים מעדיף את צורת החיים שלו, יושבי הקבע מעדיפים לעסוק בחקלאות ולגור ליד השדות, ואילו הנוודים בוחרים לגדל בעלי חיים לנדוד איתם ממקום למקום. בקשרי הגומלין, יושבי הקבע ימכרו גרעינים לנוודים מהעודפים שלהם, והנוודים בתמורה ימכרו בשר, חלב, צמר וכו'. כאשר יש בצורת וליושב הקבע אין את הגרעינים לספק, משהו בהרמוניה הזאת נשבר, ולנוודים לא נותר אלה לייצר את הגרעינים שלהם בעצמם, ותהליך זה הופך אותם ליושבי קבע. ולכן יכול להיות שהמשבר האקלימי הזה והאפשרויות שנוצרו לאחר מכן, הם הגורמים שתרמו ליצירתו של ישראל הקדום